לפני מונחת בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הפינוי הקבועים למחר בקשר לחוזה שכירות בלתי מוגנת במסגרת תובענה שהוגשה לפינוי מושכר.
כמו כן, בתיק נמצאת בקשה לביטול פסק דין שנקבעה לדיון אצל כב' הרשם אבי כהן ביום 4.10.11. הדיון היום לא נקבע בבקשה לביטול פסק דין אלא רק בבקשה לפינוי ולכן אינני דנה בבקשה לביטול פסק דין עצמה.
מהחקירות ומהתצהירים עולה כי השכירות שולמה בשיק על סך 24000 דולר.
השיק חזר והמבקש 1 אף מודה כי השיק חזר וכי ידע על כך באיחור וזאת בהתאם לתצהירו בבקשה לביטול פסק דין ובהתאם לחקירה שהתקיימה לפני היום.
ראו עדותו ב-ש' 5-9 וכן ש' 23-29 בעמ' 3 לפרוטוקול ישיבת היום.
בגלל שהשיק חזר הודה המבקש כי הוא שילם סכומים ע"ח השכירות, פעמיים 12 אלף ש"ח ופעם אחת 8600 ש"ח וכן הודה שהיו גם שיקים נוספים אשר חזרו [ש' 30-32 בעמ' 3 לפרוטוקול]. לכן, אין מחלוקת כי דמי השכירות לא שולמו במלואם ועל חשבון דמי השכירות שולם סך כולל של 32,600 ש"ח, כאשר דמי השכירות המלאים היו צריכים לעמוד על סך של 72,000 ש"ח, וזאת לגבי שכר הדירה בלבד, מבלי להכנס לשאלה האם הארנונה שולמה במלואה, והאם דמי הועד שולמו במלואם.
לכן, ברור מן החקירות כי המשיב קיבל פחות ממחצית משכר הדירה עבור תקופת השכירות שהשתרעה על פי הסכם השכירות מיום 18.5.10 עד 18.5.11.
הערת בית המשפט:
המבקש 1: [מתפרץ באמצע החלטה]:
זה לא נכון. יש חוזה נוסף.
בית המשפט מעיר למבקש לא להתפרץ באמצע מתן החלטה. אין כל זכר לטענתו זו בכתבי בית המשפט. הדיון כבר הסתיים ולא ניתן להפריע לבית המשפט ולטעון טענות חדשות בשלב ההחלטה.
בפעם הבאה שהדבר ייעשה יחוייב המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3000 ש"ח.
חוזה השכירות שהוצג בפני נחתם ביום 18.5.10 ותום תקופת השכירות נקבעה כאמור ל 18.5.11 כפי שעולה מהנספחים לכתב התביעה שהוגש לעיוני היום במהלך הדיון. המילה "שנתיים" בסעיף 3א' מחוקה ובמקומה כתוב בכתב יד "שנה" , בעוד שבתאריכים המודפסים בתוך סוף סעיף א' כתוב במפורש כי החוזה מסתיים ביום 18.5.11. מכאן, שאכן זהו תאריך סיום ההשכרה.
בתוך החוזה ניתנה תקופת אופציה לשנה נוספת, אך לא נאמר בשום מקום כי תקופת האופציה הופעלה. לכן, כל עוד לא הופעלה תקופת האופציה החוזה הסתיים ביום 18.5.11.
כל טענות המבקש מתמצות בכך שלטעמו הוא שחרר את הסחורה לפני שקיבל תשובה מהמשיב האם נפרע השיק או לא, ואח"כ קיבל תשובה מוטעית כי השיק נפרע. הוא טוען כי נגרמו לו נזקים כספיים בסדר גודל של 24 אלף דולר. טענה זו אינה טענה כספית המהווה הגנה בפני תביעה כספית ולא בפני תביעת פינוי שהחוזה הסתיים בה. המבקש יכול להגיש תביעה שכנגד נגד המשיב אם חושב הוא שיכול להוכיח את הנזקים הנטענים הללו, אך תביעה שכזו בשלב זה טרם הוגשה ומדובר בבקשה לביטול פסק דין.